מספר ע.ר. איש עסקים בן 33:

לאחר נישואיי, ציפיתי כמו כל זוג צעיר לילדים. עברו שנתיים וילדים איין.

באותה תקופה, היו לי שני עסקים. אחד מהם זו שותפות בעסק למזון.

אחד משכניי באותה תקופה, היה זוהר ומדי פעם היינו נפגשים ומשוחחים.

יום אחד הוא שואל אותי מה עם פרי בטן. עניתו לו שאנחנו מנסים ואיין.

לאחר יום הוא אמור לי: "תבוא אלי בעוד יומיים בשעות הבוקר".

חלפו יומיים ונקשתי על דלת ביתו. ראיתי אותו עטוף טלית ותפילין ובספר תהילים עמו.

אמר לי: "שים כיפה ושב לידי", תוך שהוא מביא נר. שאל אותי: "אתה מאמין באלוקי השמיים והארץ, אלוקי אבותינו אמונה מלאה, ושהוא יכול למלא את רצונך בפרי בטן" ככתוב "היפלא מאלוקים דבר". עניתי לו שכן, בוודאי.

הוציא מתוך התהילים קלף ריק ואמר לי: "אחוז אתה בצד ואני בצד ונדליק את הנר". אחז את הקלף מעל האש והנה נעשה דבר שעד היום כולי נפחד ונרעד. בקלף הריק התחילו לדבוק אותיות בצבע אש, תוך שהוא אמור: "עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט". והקלף התחיל להתמלא פסוקים קדושים ושמות של מלאכים. רק מעט ראיתי והזדעזעתי והשאר לא ניתן לי לראות.

רק זאת אומר לכם, תוך חודש ושבוע, אחרי שתרמתי הרבה למשפחות של יתומים ועניים מעסקיי, בישרה לי אשתי שהיא בהריון, שיש נס.

רצתי לספר לזוהר והוא כבר ידע.

לאחר כמה חודשים, אמר לי במילים האלו: "תתכונן לברית מילה, זה בן. מיותר לציין שאכן היתה ברית מילה נרגשת.

כיום בני בן ארבע שנים, ברוך השם ועד אני על מה שאריתי כי אלוקי אבותינו עוזר ולא עוזב ויש לו שליחים על פני האדמה, בכדי שיתגדל ויתקדש שמיא רבה.

לזוהר עמרני היקר

מלאך שלנו:
כותבת אני לך מכתב זה בדמעות של אושר ותקווה.
ואמונה עצומה בקב"ה, באל צור חי וקיים.
לפני כשנתיים וחצי חליתי במחלה קשה וחשוכת מרפא. מחלה אשר שברה את נפשי ונפש המשפחה וכן את גופי.

לאחר מסע של טיפולים קשים וייסורים כואבים, אצל טובי הרופאים והמומחים למחלה זו אמרו נואש והרימו ידיים בטענה של אין מה לעשות יותר.
הייתי אצל גדולי הרבנים והמקובלים ומזור איין, והמצב הולך ומתדרדר. עד אשר הרמתי ידיים וכמעט ויתרתי.

הגעתי אליך בדרך מקרית, ואתה עם הביטחון והאמונה שהחדרת בי, על הצורך לעשות ולקיים ולהאמין שאפילו חרב חדה מונחת על צוואריו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים.
המסירות נפש שלך לכל יהודי ויהודי. הנטיעה שלך בכל יהודי ויהודי את האמונה העזה והנצחית באלוקי אבותינו, בצורך לאהוב כל יהודי ויהודי.
לראות את הכאב של כל יהודי ויהודי כאילו הוא כאבך, בצורך לעשות צדקה וחסד באהבה רבה, בלי לחשב מה יוצא לי מזה. באמונה ובהבטחה שהכל יכול להתהפך לטובה משמיים,
גרמו לי להאמין, לקוות, לא להתייאש ולשנות דרך.

התיקונים והתפילות שעשית לי בקברות צדיקים, והתפילות המיוחדות שחיברת למעני - אשר אקרא אותם כל לילה. נסכו בי אמונה שלמה ועצומה באלוקי ישראל.
כיום ברוך אלוקינו כפי הידוע לך , המחלה נסוגה זה מכבר. אני במצב טוב ברוך ה', חזרתי לתפקוד מלא ולעבודה סדירה. המשפחה שלווה ומאושרת.

הרופאים כלא מאמינים מכנים זאת נס רפואי, אבל הם לא מסוגלים להבין שזהו נס אלוקי, ממש כך.

אין לי מילים להודות לאבינו שבשמיים - כל המילים שבעולם לא יספיקו להודות על הטוב אשר עשה עימי.

תודה לאל התחזקתי אני ומשפחתי באמונה, במצוות, בצדקה וחסד ובשמירת השבת - עליתי על המסלול האמיתי.

ולך זוהר לא ארחיב במילים מי שיודע יודע, ומי שלא שמע תורה מפיך לא שמע דברי אלוקים חיים.
רק תמשיך לעזור כמו שאתה יודע ועושה כל הזמן.
והכי חשוב לקדש שם אלוקי ישראל בכל אתר ומקום.


בברכה גדולה
אהובה נ'
מהמרכז.

לזוהר עמרני היקר:

הגעתי אליך עם בתי הקטנה, בת ה- 4. אשר סבלה ממחלה בריאות. שיעולים הולכים וחוזרים.
קוצר נשימה חרחורים והקאות תכופות. עד שהרופאים נואשו, וגם תרופותיהם לא הועילו.
ואתה: באהבתך הרבה לעם ישראל ובהמון רחמים על מצבה של בתי התפללת עליה ועשית לה תיקון מיוחד ובקשת רחמי שמיים עליה.

וראה זה פלא לאחר חודשיים, השינוי כבר הורגש. ובתי החלה להרגיש יותר טוב, ואט אט קשיי הנשימה והשיעולים נחלשו עד שפסקו לגמרי.

כיום בתי ברוך ה' בקו הבריאות, ללא צורך באשפוזים תכופים. הולכת לגן כרגיל ומתפקדת כילדה רגילה לכל דבר אשר נהנית מילדות מאושרת.

וכאן המקום להודות ולשבח לבורא עולם, אלוקי ישראל אבינו.
חיזקת אותי ואת משפחתי באמונה בצור חי וקיים.
שרחמיו על עם ישראל מרובים.


בתודה גדולה:
אושרת - נווה אפק ראש העין.

חזור לדף "האור הגנוז" – "הזוהר"